פס"ד הדוחה תביעת רשלנות רפואית עקב סקירות מערכות (אולטרא סאונד)

1.         התובע 1 (להלן: "התובע") נולד ביום 4.6.1999, עם חסר חלקי של שתי אצבעות (2 ו- 5) בכף יד שמאל (להלן: "הפגם").

2.         התובעים 2 ו- 3, הם הוריו של התובע.

3.         לאמו של התובע, התובעת 2 (להלן: "התובעת"), בוצעו במהלך הריונו של התובע, שתי סקירות מערכות מורחבת (אולטראסאונד), שלא גילו את הפגם.

4.         סקירת מערכות מורחבת אחת בוצעה בתאריך 4.1.1999, במהלך השבוע ה- 16 להריונה של התובעת. בדיקה זו בוצעה ע"י הנתבע 1, ובה צויין כי לא הודגמה פתולוגיה באצבעות כף יד שמאל.

5.         סקירת מערכות מורחבת שניה בוצעה בתאריך 11.2.1999, במהלך השבוע ה- 22 להריונה של התובעת. גם בדיקה זו לא גילתה את הפגם.

6.         השאלה שהועמדה לדיון במסגרת תיק זה היא האם אי גילוי הפגם במסגרת שתי תקופות האולטראסאונד, מהווה רשלנות של הרופאים הבודקים .

7.         יתר הנתבעים בתיק, מעבר לשני הרופאים דלעיל, הם המוסדות הרפואיים ו/או הבעלים של המוסדות הרפואיים ו/או הגורם הביטוחי.

8.         התובע צירף חוו"ד רפואית מטעמו, של פרופ' א. שנפלד, בה ציין כי קיים קשר סיבתי ישיר בין ניהול ההריון תוך כשל אבחנתי של שתי סקירות המערכות המורחבות ובין הולדתו של התובע כתינוק פגום מבחינה אורטופדית, על כל המגבלות הנגזרות מכך.

9.         הנתבעות צירפו חוו"ד מטעמן, של פרופ' ירון בצלאל, שציין כדלקמן:

א.         אין להוציא מכלל אפשרות כי הפגם נוצר לאחר מועד ביצוע בדיקות האולטראסאונד שנערכו לתובעת.

ב.         מחקרים שהתבצעו מלמדים כי חסר בדידי בכף יד לא ניתן לגילוי ברוב המקרים. על כן, גם רופא זהיר וסביר יכול שלא לאבחן את הפגם בסקירת מערכות, ואין הדבר עולה לכדי רשלנות.

10.        לנוכח המחלוקת בין שני המומחים דלעיל, מיניתי כמומחה מטעם ביהמ"ש את פרופ' רוני טפר, מומחה במילדות ובגינקולוגיה, מנהל יחידת על-קול בביה"ח מאיר בכפר-סבא ומנהל ביה"ס לאולטראסאונד של החברה הישראלית לאולטראסאונד במילדות ובגינקולוגיה (ראה הרזומה של המומחה בכותרת חוות דעתו).

11.        ממצאי פרופ' טפר בחוות דעתו, שהוגשה לביהמ"ש, הם כדלקמן :

א.         התובעת עברה שתי סקירות מערכות, בתאריכים 4.1.1999  ו- 11.2.1999.

ב.         ניתן לראות את אורך העצמות של כף היד כבר בשבועות ה- 15-16 ובמהלך סקירה מורחבת.

ג.          סקירת מערכות מורחבת דוגמת שתי אלה שבוצעו לתובעת, אמורה להיות מסוגלת לזהות חסר באצבעות.

ד.         יחד עם זאת, בעבודה רב מרכזית שנעשתה באירופה, ונסקרו בה 703,000 לידות, נעשה זיהוי של חסר אצבעות כממצא בדיד רק ב- 15.4% מכלל המקרים. היינו - ממצאי עבודה זו מראים כי מדובר באחוז נמוך ביותר של זיהוי כאשר מדובר בחסר של אצבעות כממצא יחיד .                                                    

ה.         במקרה דנן החסר באצבעות הינו ביטוי לפגם התפתחותי ראשוני, ולא בחסר שנרכש במהלך החיים התוך רחמיים אחרי השבוע ה- 22 להריון. מכאן כי במועד שתי הסקירות הפגם היה קיים.

ו.          במקרה דנן שתי סקירות המערכות נעשו לתובעת ע"י אנשי צוות מיומנים במרכזים רפואיים טובים .